מילון מונחים

כתב-יד  – טקסט כתוב על ידי הסופר לפני שנגע בו עורך.

עורך – בעל תפקיד אשר מתקן את כתב היד.

עורך מבני – עורך אשר עוזר לבנות את הספר עצמו מבחינת המבנה.

עורך ספרותי – עורך אשר מתמחה בקווי עלילה, פיתוח דמות, דיאלוגים ושאר הנושאים הספרותיים.

עורך לשוני – עורך אשר מתמחה בתחביר, מבנה הפסקה ומבנה המשפט.

לקטור – נציג הוצאה לאור אשר קורא את כתב המקור ,מעריך את הפוטנציאל השיווקי שלו ואת רמת העבודה הנדרשת כדי להביא את כתב המקור לרמה ראויה.

זכויות יוצרים – מי רשאי לעשות שימוש, להפיץ, למכור ולשווק את הספר.

תמלוגים – רווחים בגין מכירות ספרים.

הגהה – תהליך ביקורת שבו מחפשים שגיאות כתיב ותחביר ומתקנים אותם טרם עימוד הספר.

עימוד הספר – תהליך שבו מעבדים את הטקסט לאחר שלבי העריכה לספר מודפס או דיגיטלי.

ספר מודפס – ספר בכריכה קשה או רכה.

ספר דיגיטלי – ספר וירטואלי אשר ניתן לקריאה על גבי טאבלטים, מחשבים, מכשירים סלולריים ומכשירים ייעודיים.

העתק שמש – הספר המודפס הראשון, שמיועד לביקורת ע"י הסופר והמפיק.

הוצאה לאור – בית עסק אשר מאגד בתוכו את כל בעלי התפקידים האחראים על הפקת ושיווק הספר.

הוצאה לאור מסורתית – בית הוצאה לאור אשר מממן את תהליך ההפקה והשיווק בתמורה לתמלוגים, וזכויות השימוש בספר.

הוצאה לאור מודרנית (Vanity Publishing) – הוצאה לאור במימון המחבר.

הוצאה לאור היברידית – הוצאה לאור אשר בתיאוריה מממנת חלק מתהליך הפקת הספר, אך לרוב, בפועל זאת הוצאה לאור במימון המחבר לכל דבר.

הוצאה לאור עצמית – הוצאה לאור ע"י המחבר ללא מפיק או בית הוצאה לאור.

דאנאקוד – מספר סידורי שכל ספר מקבל בישראל.

מסת"ב או ISBN – מספר סידורי, אשר ניתן לכל ספר בין-לאומי.

בית דפוס – בית עסק אשר מדפיס וכורך ספרים.

הדפסה לפי הזמנה – בית דפוס אוטומטי אשר מדפיס ספר לפי הזמנה.

שיווק אורגני ויחסי ציבור – קידום הספר ע"י פנייה לעיתונות, כתיבת מאמרים וכדומה.

שיווק דיגיטלי – קידום ממומן ואורגני ברשתות האינטרנט  כגון גוגל, ברשתות החברתיות כגון פייסבוק ובחנויות ספרים דיגיטליות כגון אמזון.

מפיץ – אדם אשר מעביר ספרים אל רשתות הספרים, לרוב הרשתות לא מוכנות לעבוד מול אנשים פרטיים.

הוצאה לאור מסורתית

בעבר, לפני העידן הדיגיטלי הוצאות לאור עבדו במודל הדומה לחברת סטארט-אפ:

כתב היד היה נשלח אל הסוכן הספרותי אם מדובר בספר בשפה האנגלית או אל המוציא לאור בעצמו אם מדובר בספר בעברית שכן אנו מדינה קטנה מידי בשביל להחזיק סוכנים ספרותיים. בבית ההוצאה לאור היה קורא את כתב המקור לקטור אשר היה נותן הערכת מחיר ופוטנציאל שיווקי. 99.99% מכתבי המקור היו נדחים ולעולם לא יצאו אל האור. אלו שכן יצאו אל האור היו זוכים להשקעה שיווקית מאסיבית מטעם בית ההוצאה לאור אשר גם היה קונה את הזכויות על הספר. לרוב העסקה כללה תנאי שכל הרווחים עד כיסוי ההוצאות הולך אל ההוצאה לאור בלבד, ורק לאחר כיסוי ההוצאות הייתה חלוקת תמלוגים כלשהי בין הצדדים.

כיום רק סופרים אשר הצליחו בעבר למכור אלפי ספרים או אנשים מפורסמים יצליחו להתקבל להוצאה לאור במימון ההוצאה. יש סיכוי אפסי לכל אדם אשר לא עונה על הדרישות להתקבל, לא משנה עד כמה כתב המקור מוצלח. הסיבה לכך כלכלית ופשוטה. קשה, קשה, קשה למכור ספרים. גם ספרים טובים. גם ספרים מעולים. הוצאה לאור בתור בית עסק פשוט לא מעוניינת לקחת סיכונים מיותרים, וכן, מבחינת ההוצאה לאור כל סופר שלא משלם כסף זה סיכון מיותר.

ישנם מקרים נדירים שבהם ההוצאות לאור בכל זאת יסכימו לממן את תהליך ההפקה אך הם תלויים בהערכתם להחזר השקעה. לצורך השוואה "מיין קמפ" של היטלר מכר בשעתו 'רק' 20,000 העתקים לפני שהיה לצורר הנאצי וזה נחשב בשעתו כישלון. כיום לו וסופר ימכור כזאת כמות של העתקים הוא יתקבל בכל הוצאה לאור עם שטיח אדום.  מרבית הסופרים מצליחים למכור כמה מאות ספרים בלבד, לא משום שהם אינם יודעים לכתוב אלה משום שהעידן הדיגיטלי והטלפונים החכמים שינו מהותית את הרגלי הקריאה של הציבור. מרבית ההוצאות לאור אשר התפרנסו ממכירת ספרים פשטו את הרגל או עברו למודל כלכלי אחר.

כיום בישאל הוצאות לאור מממנות תהליכים רק לרבי מכר, שהם ספרים שמכרו 20,000 העתקים. כן, מה שפעם נחשב היה כישלון היום נקרא הצלחה מסחררת.

הוצאה לאור במימון המחבר

היות וקשה נורא למכור ספרים, הוצאות לאור בתור בית עסק עברו למודל כלכלי אחר. המחבר הוא המממן העיקרי וכנראה היחיד של תהליך ההפקה והוצאה לאור. בתיאוריה, יש בכך יתרון. כתבי מקור בעלי פוטנציאל אשר נדחו בעבר ע"י הלקטור היו בכל זאת מקבלים הזדמנות לצאת אל האור ולהצליח. יש שלל של סופרים מהשורה הראשונה אשר נדחו ללא הפסקה וכיום הם יצירות מופת.

עם זאת, תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. בפועל, היות והמחבר הוא המממן של התהליך ומקור פרנסת בית ההוצאה לאור, אין שום סף קבלה. כל ספר, לא משנה עד כמה לא מושקע או כתוב בצורה חובבנית מתקבל. אפילו כתבי מקור שהמחבר לא טרח לעשות תיקון שגיאות אוטומטי בוורד. כולם מתקבלים, כי מדובר בפרנסה. בנוסף, אין להוצאה לאור שום אינטרס להעסיק בעלי מלאכה מקצועיים, פשוט כי הם עולים יותר וכאמור הסופר משלם סכום כולל. זה לא שכל בית הוצאה לאור מעסיק רק חובבנים, אלה שאין לו אינטרס אמתי לעשות אחרת מלבד שמו. במילים אחריות הוצאות לאור במימון המחבר פועלות כמו תיווך בנדל"ן, הן גוזרות עמלה מהמחבר, מהעורכים, המפיקים ואפילו בית הדפוס בתמורה להיקף עבודה.

גם תהליכי השיווק עובדים באופן דומה, הרבה מילים באוויר ומעט מאוד פעולות. כי שיווק דיגיטלי עולה כסף, הרבה כסף. ביקורות באתרים מקצועיים עולים כסף, קידום אורגני עולה זמן וכסף

כיצד מזהים הונאות
  • חפשו בגוגל ביקורות על כל בית הוצאה לאור שאליו אתם פונים. לא יזיק גם לבחון את הספרים שלהם. לחפש את שם המנכ"ל ולראות האם יש כתבות או תביעות משפטיות, זהו גם צעד נבון, בייחוד עם מדובר בסופרים שתובעים את המוציא אל האור. בכל זאת, אתם הולכים להיפרד מסכום יפה של כסף, שווה להשקיע את הזמן בסקר שוק.
  • היזהרו ממסרים נפלאים מידי כגון "מצאנו את ספרך, קראנו אותו הוא נפלא. אנו רוצים לעשות אותך רב מכר בין לאומי." – הם לא קראו את הספר שלכם אלה חיפשו אותו ברשימה ופנו אליכם בתקווה שתוציאו כסף. הפנייה היא לאגו, בתקווה למכור חלום. כאשר יכשלו הם יפנו את האשמה אליכם ויגידו לכם שציבור הקוראים לא מתעניין או שאולי לא כתבתם מספיק טוב.
  • "קראנו את כתב המקור שלך וכולנו במשרד פשוט עצרנו את העבודה לקרוא, בוא לפגישה!" – לא נכון. הוצאות לאור מקבלות כמות נכבדה של כתבי מקור, הם קוראים אולי כמה עמודים ומזמינים אותך לפגישה כדי לראות כמה ניתן להוציא ממך כסף. לרוב לפי כמה שאתם בעננים בשיחה, מדברים על עצמכם ולא יודעים איך העסק עובד, כך תקבלו הצעת מחיר גבוהה יותר.
  • אתה תהיה רב מכר באמזון." זה תיאור שלא אומר הרבה. רב מכר יכול להיות גם בקטגוריה, בחינם באמזון. לפעמים מדובר במכירה של כמות בודדה של ספרים בחינם, והופ! רב מכר!
  • שותפות בזכויות או תמלוגים. אם אתה, המחבר, מממן את תהליך ההפקה אין שום סיבה שתמכור או תחלוק את הזכויות או התמלוגים. יש הוצאות לאור אשר מכניסות בחוזה, במילים קטנות את הנושא ולאחר מכן מחזיקות את הסופר בן ערובה תנו לעוד מישהו לעבור על החוזה, אל תחתמו מיד. אתם מפרנסים אותם, לא להפך.
  • היזהרו מהוצאות לאור בעלות משרדים מפוארים וחליפות מהודרות. אם אתם מממנים את תהליך ההפקה. אתם מממנים את המשרד, זה אומר שחלק קטן יותר ממה שאתם משלמים, בפועל הולך לבעלי המקצוע. להוצאה לאור יש הוצאות תקורה גדולות מאוד, משרדים, תוכנות, אתרים, מערכות CRM, טלפנים, נציגי מכירות, קידום בגוגל. כולם צריכים לקבל משכורת ואתם הלקוחות המשלמים. תחשבו על זה, הכסף לא מגיע ממכירות ספרים אלה ממכם. כמה אתם חושבים שנשאר מתוך התשלומים שלכם להפקת הספר?
עשה זאת בעצמך!

כן, אתם יכולים. גם אם אתם לא מבינים כלום במחשבים, שיווק או כל נושא אחר מעבר לכתיבה.

להלן השלבים:

  1. תנו את כתב המקור לחברים שמבינים בנושא ובקשו מהם לרשום הערות. כאשר אתם מקבלים את ההערות, אל תסבירו להם למה הם טועים. קוראי הספר ברחבי העולם לא יהיו לידכם כדי שתסבירו להם.
  2. תנסו להגיע לכתב מקור כמה שיותר מעובד לפני שאתם נותנים אותו לעורך. האם אתם צריכים עורך? חוץ משייקספיר כולם צריכים עורך אך לפעמים יש היבט כלכלי ולכן פוסחים על השלב. שימו לב שהסיכוי לספר איכותי יורד אם הוא לא עבר עריכה, גם אם אתם סופרים מעולים, פשוט כי זוג עיניים נוסף נותן המון.
  3. חפשו עורך ספרותי. עורך ספרותי טוב לרוב כתב בעצמו או לפחות למד את התחום באופן סביר. אל תתביישו לבקש דוגמאות לעבודה קודמת. שוחחו עם כל עורך ספרותי וראו אם יש ידע וחיבור בניכם. שלחו לו או לה פרק לדוגמה כדי לבחון עבודתם טרם אתם מתחייבים.
  4. חפשו עורך לשוני. עורך לשוני לא חייב להבין ספרות, אלה מבנה המשפט. יש שלל עורכים מעולים כאלה. שוב, שלחו להם פרק לדוגמה כדי לבחון עבודה.
  5. שלחו את הספר להגהה. חברים יכולים לעשות זאת. התפקיד הוא פשוט, לקרוא את הספר ולחפש טעויות שנפלו בעריכה. ספר זהו פרוייקט גדול מאוד, תמיד נופלים דברים בעריכה.
  6. שלח את הספר לעימוד. עימוד עושים בעזרת תוכנה שנקראת InDesign. יש כל מיני חכמולוגים שמשתמשים בהמרה אוטומטית מוורד לקובץ פי.די.אף – זה נראה נורא ופוגע קשות בחוויות הקריאה. דאגו לקבל מהמעצב את קבצי ה InDesign הפתוחים. זה אומר קבצים שניתן לערוך בהם שינויים. מי שמחפף כאן לא יהיה מסוגל למסור קבצים כאלה כי אין ברשותו. עבודה עם InDesign היא משעממת והתוכנה לא ידידותית למשתמש כך שעדיף לטעמי לשכור בעל מקצוע, אך תמיד בקשו לראות עבודות קודמות.
  7. ישנם מעצבים גרפיים שגם עושים כריכות, אל תתבייש לבקש לראות דוגמאות קודמות. ניתן לייצר כריכות בחינם עם כלים באינטרנט אך הכריכות הללו נראות חובבניות והכריכה זהו הדבר הראשון שהקורא רואה.
  8. רכושו דאנאקוד, מספר סידורי שכל ספר מקבל בישראל או ISBN אם זה ספר באנגלית. חיפוש פשוט בגוגל יגלה היכן ניתן לעשות זאת. את הקוד מלבישים על הכריכה. המעצב הגרפי אשר עובד על הכריכה ידע לעשות זאת בקלות.
  9. פנו לבית הדפוס, ניתן ורצוי לעשות השוואת מחירים ואיכות. בתי דפוס צריכים קבצי PDF עם צלבים, אלו פלוסים בשולי הדף אשר מראים לבית הדפוס איפה חותכים את הנייר. בהדפסה לפי הזדמנה לא צריך צלבים, שכן מדובר במכונה אוטומטית.
  10. ספרים דיגיטליים ניתן למכור באמזון אם הם באנגלית ואתם צריכים קובץ שנקרא MOBI או קינדל. בעברית זה קובץ שנקרא ePub וניתן למכור אותם באתר עברית, מנדליי וכדומה.
  11. על מנת להיכנס לחנויות הספרים, עליכם למצוא מפיץ מורשה. המפיץ יגיד לכם כמה העתקים עליכם להדפיס כדי להיכנס לרשתות השונות. יש לציין שמדובר במאות העתקים כאשר החנויות לוקחות לעצמן חלק ניכר בתגמולים בנוסף על מדיניות החזרה במימון המחבר. במילים אחרות החנויות יכולות לדרוש כמה העתקים שהן רוצות ואז להחזיר העתקים והמחבר משלם על זה.