הקדמה

כל אומן שאי-פעם ניסה להציג יצירותיו, כל סופר ואפילו בעלי עסקים רבים נתקלים לעיתים בשנאה לא ברורה מצד אנשים שהם בשאר הימים אינטליגנטים, מוסריים ושומרי חוק. לא, אני לא מדבר על שנאה שבאה ממקום של בורות חושך, אלה מאותם אנשים שבכל יום אחר מתנהגים שונה.

אז למה בעצם יש שנאה?

הסיבות לשונאים מגוונות, חלקם פועלים כך כדי להגן על פרנסתם או מקומם, לפחות כך הם רואים זאת והם מגיבים בשנאה כלפי כל אדם אשר מאיים להשקפתם על מעמד זה. למשל סופר ז'אנר מסוים שרואה תחרות בכל סופר שכותב באותו הז'אנר. עורך או מציע שירות אחר שמפחד שייקחו לו את העבודה. לפעמים הסיבה מוצדקת ומדובר בהרחקה של גורם שבא לנצל עבודה של אחר על מנת לקדם את עצמו, ולפעמים הסיבה איננה מוצדקת כלל.

ישנם שונאים שעושים זאת בשביל תשומת הלב. הם מרגישים גיבורים מאחורי האנונימיות של המקלדת ופועלים בעיקר כדי לבדר את עצמם. באינטרנט קוראים להם טרולים וכבר יצאו שלל כתבות בנושא.

ישנם כמובן את המבקרים שמרגישים שככול שהם מזלזלים או קוטלים יצירה באופן פסודו-משכיל, הם חכמים וטובים יותר. ישנם אפילו מבקרים כאלה שיטרחו לכתוב עמודים שלמים של ביקורת שלילית. אלו בסה"כ טרולים בעלי אוצר מילים רחב יותר ולא יותר מכך.

כיצד מתמודדים?

אין תשובה פשוטה. ברור שזה מאוד לא נעים לקרוא ביקורת שלילית או לקבל הערות פוגעניות. למען הסר ספק, לא כל ביקורת שלילית היא של טרול או נועדה לפגוע. חלק מהביקורות השליליות הן לגיטימיות ולעניין. לא משהו אישי.

נפשית כדי להיות סופר או אומן מכל סוג כלשהו, חייבים לפתח עור של פיל. לא משנה מה תכתבו, לא משנה מה תיצרו, מישהו יחשוב שזאת אשפה ואתם חסרי כישרון.

אל תקחו את זה אישי, ואל תנסו להתנצח. כאשר אתם מנסים להסביר למבקרים שהם טועים, להתנצל או להתעמת, אתם בפועל לוקחים את הסיכון שאתם "מאכילים את הטרול." זאת אומרת נותנים לאותם שונאים שבאים לקבל תשומת לב בדיוק את מה שהם מבקשים. והם יגיבו באש וגופרית כלפי חוץ ובשמחה גדולה כלפי פנים.

אלו שפועלים להגן על פרנסתם או רואים בכם תחרות, בצדק או שלא – מגיבים מתוך חרדה או חשש סביר. הם יראו בניסיון לדון איתם בנושא כהתקפה נוספת וישירה על מקומם ולא יהיו פתוחים לשינוי דעה, ולכן גם איתם אין באמת סיבה להתעמת.

לפני כמה ימים הוצאתי סרטון שמסביר על ההבדל בין וורדפרס לויקס, פלטפורמות לבניית אתרים ולאחר מכן סרטון שמראה כיצד לבדוק מי רב מכר ומי לא. בשניהם נכנס אדם ברשימת החברים שלי ועשה דיס-לייק דבר ראשון בשני הסרטונים. זאת אומרת אדם שעוקב אחרי הסטטוסים שלי טרח להיכנס מיד לסרטונים ביוטיוב רק לשם חבלה.

אסור לכם לתת לשונאים למנוע מעצמכם ליצור. תמשיכו לכתוב, לפסל, לצייר ולעשות את מה שאתם אוהבים. והשונאים, השונאים ישנאו כי זה מה שהם עושים. ואם יש לכם הזדמנות, תפרגנו לעצמכם ואחד לשני ותעזרו, כי כאמור שונאים יש לנו מספיק בעולם.